תוכן עניינים
36 יחסים: מקנס, מקובל, מרוקו, משה מינץ, מורה הוראה, אברהם מאיר אפשטיין, נתנאל וייל, פראג, פחד יצחק (אנציקלופדיה), צבי מנחם אוירבך, קאריי, קהילות אה"ו, רבי זושא, שמואל לנדא, שמואל בן אביגדור, שלמה זלמן עמריך, שלום שרעבי, שד"ר, ליסקובי, ז' בניסן, חסידות אניפולי, בית הכנסת מייזל, גדליה חיון, ה' באב, ה'תקצ"א, וילנה, יצחק מדרוהוביץ', יצחק למפרונטי, ישיבת המקובלים בית אל, יחזקאל קצינאלפוגין, יחזקאל לנדא, יחיאל מיכל מזלוטשוב, יהדות פראג, יהדות קרלסרוהה, יהדות וילנה, יהונתן אייבשיץ.
מקנס
מֶקְנֶס או מכּנס (בערבית: مكناس; בברברית: ⴰⵎⴽⵏⴰⵙ; בצרפתית: Meknès; בספרדית: Mequinez; העיר נקראת לעיתים בעברית, על פי שמה הערבי, מכּנאס) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת.
לִרְאוֹת ה'תק"י ומקנס
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
לִרְאוֹת ה'תק"י ומקובל
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
לִרְאוֹת ה'תק"י ומרוקו
משה מינץ
בית הכנסת של אובודה הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.
לִרְאוֹת ה'תק"י ומשה מינץ
מורה הוראה
#הפניה פוסק.
לִרְאוֹת ה'תק"י ומורה הוראה
אברהם מאיר אפשטיין
הרב אברהם מאיר הלוי אפשטיין (ה'תפ"ו, 1725 – א' באדר א' ה'תקל"ב, 5 בפברואר 1772) היה רב העיירה ליסקובי בליטא ולאחר מכן אב"ד העיר מוש-חדש.
לִרְאוֹת ה'תק"י ואברהם מאיר אפשטיין
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
לִרְאוֹת ה'תק"י ונתנאל וייל
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת ה'תק"י ופראג
פחד יצחק (אנציקלופדיה)
עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (.
לִרְאוֹת ה'תק"י ופחד יצחק (אנציקלופדיה)
צבי מנחם אוירבך
רבי צבי מנחם אוירבוך (אווערבוך) (מכונה: צבי מנחם מאניפולי ורבי הירש מענדל; ה'תק"י 1750– כ"ח בטבת ה'תקע"ד 1814), בנו של רבי משולם זושא מאניפולי.
לִרְאוֹת ה'תק"י וצבי מנחם אוירבך
קאריי
קאריי (ברומנית: Carei או Careii Mari; בהונגרית: Nagykároly נאג' קארוי; בגרמנית: Grosskarol או Großkarl; ביידיש: קראָלי, קרולע או קרולי) היא עיר במחוז סאטו מארה, בחבל פרטיום, בימינו טרנסילבניה (במובן הרחב), כיום בצפון-מערב רומניה סמוך לגבול עם הונגריה.
לִרְאוֹת ה'תק"י וקאריי
קהילות אה"ו
בית הקברות היהודי באלטונה קהילות אה"ו או איחוד ג' קהילות הייתה התאגדות של הקהילות היהודיות בעיר המבורג ובעיירות אלטונה וואנדסבק הסמוכות לה (היום שכונות בהמבורג) שהתקיימה בשנים 1674–1811.
לִרְאוֹת ה'תק"י וקהילות אה"ו
רבי זושא
#הפניה משולם זושא מאניפולי.
לִרְאוֹת ה'תק"י ורבי זושא
שמואל לנדא
רבי שמואל לנדא הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750 – כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19.
לִרְאוֹת ה'תק"י ושמואל לנדא
שמואל בן אביגדור
דיוקנו של הרב שמואל בן אביגדור, 1890 רבי שמואל בן אביגדור (נפטר בכ"א בטבת ה'תקנ"א) היה אב"ד ורב של וילנה בתקופת הגאון מווילנא, ורבה האחרון של וילנה.
לִרְאוֹת ה'תק"י ושמואל בן אביגדור
שלמה זלמן עמריך
רבי שלמה זלמן עמריך (תע"ד, 1714, וינה - כ"ה בסיוון ה'תקנ"ד, 23 ביוני 1794, פראג) דיין בפראג בתקופת כהונתו של ה"נודע ביהודה", וראש בית הדין בעיר לאחר פטירתו.
לִרְאוֹת ה'תק"י ושלמה זלמן עמריך
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
לִרְאוֹת ה'תק"י ושלום שרעבי
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ה'תק"י ושד"ר
ליסקובי
#הפניה לישקיאבה.
לִרְאוֹת ה'תק"י וליסקובי
ז' בניסן
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא.
לִרְאוֹת ה'תק"י וז' בניסן
חסידות אניפולי
חסידות אניפולי הייתה שושלת חסידית שהחלה בעיירה אניפולי שבאוקראינה, בהנהגת רבי משולם זושא מאניפולי.
לִרְאוֹת ה'תק"י וחסידות אניפולי
בית הכנסת מייזל
בית הכנסת מייזל (בצ'כית: Synagoga Maiselova) הוא בית כנסת ברחוב מייזלובה 10 שברובע היהודי יוספוב בפראג שנבנה במאה ה-17.
לִרְאוֹת ה'תק"י ובית הכנסת מייזל
גדליה חיון
דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.
לִרְאוֹת ה'תק"י וגדליה חיון
ה' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.
לִרְאוֹת ה'תק"י וה' באב
ה'תקצ"א
לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.
לִרְאוֹת ה'תק"י וה'תקצ"א
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת ה'תק"י ווילנה
יצחק מדרוהוביץ'
רבי יִצְחָק מִדְּרוֹהוֹבִיץ' (ביידיש: דרהאביטש - דראָביטש) (נפטר ז' בניסן ה'תק"י) היה מגיד מישרים מראשוני גדולי תלמידי הבעל שם טוב, מעין 'תלמיד חבר' (חבר שהוא גם תלמיד), אביו של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב ורבי יוסף דרוביצר, אבד"ק מעזבוז.
לִרְאוֹת ה'תק"י ויצחק מדרוהוביץ'
יצחק למפרונטי
הרב יצחק חזקיה ברבי שמואל לַמפּרוֹנטי (לעיתים נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט (3 בפברואר 1679) – י"ב בכסלו ה'תקי"ז (5 בדצמבר 1756) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".
לִרְאוֹת ה'תק"י ויצחק למפרונטי
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
לִרְאוֹת ה'תק"י וישיבת המקובלים בית אל
יחזקאל קצינאלפוגין
רבי יחזקאל קצינאלפוגין (או: קצנלנבוגן; בריסק, כסלו ה'תכ"ח, 1667, אלטונה - כ"ג בתמוז ה'תק"ט, 1749) היה רבן של קהילות אה"ו, מחבר ספרים, פוסק, מנהיג ולוחם נגד כת השבתאות.
לִרְאוֹת ה'תק"י ויחזקאל קצינאלפוגין
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
לִרְאוֹת ה'תק"י ויחזקאל לנדא
יחיאל מיכל מזלוטשוב
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו – כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד או ה'תקמ"ו; 1726 – 1781 או 1784 או 1786), מכונה "המגיד מזלוטשוב".
לִרְאוֹת ה'תק"י ויחיאל מיכל מזלוטשוב
יהדות פראג
בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.
לִרְאוֹת ה'תק"י ויהדות פראג
יהדות קרלסרוהה
בית הכנסת הישן בקרלסרוהה, בסביבות 1810, ה'תק"ע הקהילה היהודית בעיר קרלסרוהה שבדרום-מערב גרמניה קיימת מתחילת המאה ה-18.
לִרְאוֹת ה'תק"י ויהדות קרלסרוהה
יהדות וילנה
יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.
לִרְאוֹת ה'תק"י ויהדות וילנה
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
לִרְאוֹת ה'תק"י ויהונתן אייבשיץ